רשות שדות התעופה נ' מדיה קונטרול בע"מ

פסק דין

א. מבוא

תביעה זו שלפני הינה תביעה כספית ע"ס 414,561.59 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעת בהליך של סדר דין מקוצר לתשלום בגין שלטי פרסום אשר הציבה הנתבעת בשדה התעופה בנתב"ג וכן בשדות התעופה הפנים ארציים, על פי הזמנות פרסום בהם התקשרה עם התובעת.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, אשר נתמכה בתצהיר מנהלה, מר משה בן משה. (בש"א 214834/09).

בדיון בבקשה שהתקיים לפניי ביום 8.9.09, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה ולפיו, יעמוד הסכום אותו תשלם הנתבעת לתובעת ע"ס של 194,468 ₪, נכון ליום 8.9.09, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 8.9.09, ועד לתשלום המלא בפועל (להלן: "סכום הפשרה").

על פי הסכמת הצדדים, נותרה במחלוקת טענת הנתבעת לפיה התשלום בגין אגרות השילוט אשר שילמה לעיריית אילת בסכום של כ – 150,000 ₪, צריך לחול על התובעת, ולפיכך יש להפחיתו מסכום הפשרה הנ"ל.

בגין הטענה האמורה, בשאלה על מי מוטל נטל תשלום אגרות השילוט לעיריית אילת, הסכימו הצדדים להגיש ראיותיהם ולזמן המצהירים מטעמם למתן עדות על מנת שיינתן על ידי פסק דין , כאשר בהתאם להכרעתי ישולם סכום הפשרה.

במסגרת הליך ההוכחות הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ונשמעו העדויות כדלקמן: מטעמה של התובעת הוגשו תצהירים ונשמעו עדויותיהם של: מר גדי רפאלי, המשמש כמנהל מסחרי אצל התובעת (להלן: "גדי"); עדותו של מר גבי קציר, המשמש כאחראי תפעול בשדה התעופה שדה דב (להלן: "גבי"); עדותו של מר שרון בן עזרא, המשמש כעוזר מנהל נתב"ג אצל התובעת (להלן: "שרון"); עדותה של גב' עינת אלירז, המשמשת כאחראית שיווק אצל התובעת (להלן: "עינת").מטעמה של הנתבעת הוגש תצהירו ונשמעה עדות מנהלה של הנתבעת מר משה בן משה (להלן: "מנהל הנתבעת").

בהתאם להחלטתי מיום 14.4.10, הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים, כאשר הנתבעת הגישה ראשונה סיכום טענותיה לנוכח טענת הקיזוז שהועלתה על ידה.

ב. הרקע

ביום 28.2.01, התקשרה התובעת עם חברת פוסטר מדיה (ישראל) בע"מ (להלן: "פוסטר מדיה") בחוזה הרשאה "למתן שירותי פרסום בכל שדות התעופה ובכל מעברי הגבול היבשתיים שמפעילה רשות שדות התעופה" (להלן: "חוזה ההרשאה").

במבוא לחוזה ההרשאה נכתב כי החוזה הינו: "לתקופה המתחילה ביום 1.3.01 ומסתיימת ביום 29.2.08.

במסגרת חוזה ההרשאה הוסכם כי פוסטר מדיה, כבעל הרשאה בלעדי, תתקשר בהסכמים למכירת שטחי פרסום במתקני הפרסום ו/או למתן שירותי פרסום אחרים עם מפרסמים ומשווקים. כן הוסכם כי תנאי ההסכם בין פוסטר מדיה ובין המפרסם יהיו כפי שייקבעו בין הצדדים לו, בכפוף לקיום התנאים שפורטו בסעיף 9(ב) לחוזה ההרשאה.

במהלך תקופת חוזה ההרשאה התקשרה הנתבעת עם פוסטר מדיה בהסכמים לרכישת זמן פרסום על שלטיה של התובעת בשדות התעופה לרבות שדה התעופה בעיר אילת.

בשנת 2003, ביקשה פוסטר מדיה להביא לסיום התקשרותה עם התובעת על פי חוזה ההרשאה. בהתאם לכך הגיעו הצדדים להסכם לפיו תסתיים תקופת הזיכיון שהוענקה לפוסטר מדיה על פי חוזה ההרשאה, כאשר התובעת התחייבה לכבד ולקיים את חוזי הפרסום בהם התקשרה פוסטר מדיה. (ראה נספח ב' לתצהיר מנהל הנתבעת).

בהתאם לאמור, ובטרם עלה בידה של התובעת להתקשר בחוזה הרשאה עם מפעיל אחר תחת פוסטר מדיה, נחתמו בינה לבין התובעת בשנת 2004, ארבע הזמנות פרסום (צורפו כנספחים א'-ד' לכתב התביעה).

במהלך תקופת התקשרותה של הנתבעת עם התובעת על פי הזמנות הפרסום, נשאה הנתבעת בתשלום אגרות השילוט לעיריית אילת בגין שלטי פרסום שהוצבו מטעמה בשדה התעופה בעיר אילת.

כפי טענת הנתבעת זכאית היא להשבת סכום אגרות השילוט אשר שולמו על ידה לעיריית אילת, העולה כדי סך של 145,573.60 ₪. לטענת הנתבעת על התובעת לשאת בתשלום האגרות, כפי שנשאה בהם חברת פוסטר מדיה במסגרת התקשרותה עם הנתבעת.

התובעת מצידה טוענת כי חובת התשלום בגין אגרות השילוט חלה על מזמין הפרסום, ובכלל זה על הנתבעת. כפי טענתה הדבר אף נקבע במסגרת סעיף 3 לנספח התנאים הכלליים להזמנת הפרסום.

ג. העובדות שהוכחו